לבנות את המטרות בצורה חכמה עם מודל SMART
למה אנחנו מצליחים להשיג מטרות מסוימות ונכשלים בהשגת אחרות? איך זה שאני מנהלת קרירה למופת אבל לא מצליחה לרדת במשקל? איך יתכן שבעבודה אני מתקתקת פרויקטים אבל בבית אני לא מצליחה להתניע את העסק הפרטי שלי? ובכלל, איך כל זה קשור לתהליך של קואצ'ינג?
אם יש לכם מטרה ואתם לא מצליחים לממש אותה – יכול להיות שהיא פשוט לא מוגדרת היטב!
לפעמים אנחנו משקיעים המון כוחות במטרה שהיא מעורפלת או שכלל לא בדקנו אם היא ראלית.
מטרה שמוגדרת היטב היא מטרה שהסיכויים להשיג אותה הם גבוהים משמעותית, זאת מכיוון שבמטרה כזו ברור יותר מה בדיוק נרצה להשיג ולכן נוכל לגזור משימות מתאימות בדרך להגשמת המטרה.
אז איך בונים מטרה בצורה חכמה? משתמשים במודל סמארט!
מודל SMART הוא מודל נפוץ ומוצלח שבו משתמשים להגדרת מטרות.
המודל מורכב מ-5 קריטריונים שכולם יחד כדאי שיופיעו בהגדרת המטרה:
| הקריטריון: | המטרה תהיה: | מה נשאל? | |
| S | Specific | ספציפית ומדוייקת | מה בדיוק צריך לעשות? מה הם הצעדים? |
| M | Measurable | מדידה | איך אדע שהשגתי אותה? מה המדד להצלחה? |
| A | Achievable | ברת השגה | האם אפשר לעשות זאת? האם זה ראלי או בהלימה לחיי? |
| R | Relevant | רלוונטית | האם זה אכן יקדם אותי למטרה שלי? |
| T | Time Bound | מחוייבת לזמנים | מה מועד השגת/ביצוע המטרה? מהו תאריך היעד? |
מטרה חזקה ויעילה היא כזו שתמלא את כל חמשת הקריטריונים.
כדי שזה לא ישאר ברמה הרעיונית הנה דוגמאות לשימוש במודל SMART:
דוגמה ראשונה:
| מטרה כללית בתחום "אורח חיים בריא": אני יורדת במשקל, אוכלת אוכל בריא ועושה כושר. |
זו מטרה פתוחה מידי שמעלה הרבה שאלות לא פתורות כמו – כמה ק"ג את רוצה לרדת במשקל? איזה אוכל בריא את אוכלת ומתי? איזה כושר את עושה ומתי? כעת נבנה יעדים עפ"י SMART:
| מטרה עפ"י מודל SMART : אני יורדת 3 ק"ג בחודשיים הקרובים, אני אוכלת סלט כל יום לארוחת בוקר, אני רצה חצי שעה בימי שני בשעה 7:00 בבוקר. |
אם נסתכל על המטרה עכשיו נראה שהמטרה ספציפית (לרדת 3 ק"ג, לאכול סלט, לרוץ), מדידה (ירדתי 3 ק"ג? אכלתי סלט כל בוקר? רצתי חצי שעה וביום שקבעתי?), ברת השגה (מחוברת למציאות חיי הנוכחית, לא מאמץ קיצוני), רלוונטיות (יישום המטרות מקדם בריאות) מחויבות לזמנים (חודשיים, כל ארוחת בוקר, כל שני בשבע).
המטרה עומדת בכל חמשת המדדים ובכך הסיכויים לממש אותה גדלו משמעותית. כמובן שבמציאות נגזור הרבה יותר משימות מתוך המטרה אבל גם כאן יהיה חשוב להתאים את המשימות לקצב ההתקדמות ולמציאות חייו של המתאמן.
דוגמה שניה:
| מטרה כללית בתחום איזון משפחה-קריירה: אני עובדת פחות שעות ומבלה יותר זמן איכות עם הילדים. |
גם כאן הרי שזו מטרה כללית מידי ועליה נשאל – מתי תוכלי לצאת מוקדם מהעבודה? איזה זמן איכות תרצי לייצר עם הילדים? מה יסייע לך להיות עם הילדים ולא לעבוד כשאת בבית?
| מטרה עפ"י מודל SMART : אני יוצאת בשעה 16:00 מהעבודה בימים שני וחמישי, בימים אלו אנחנו אוכלים ארוחת ערב משותפת בשעה 19:00, אני משאירה את המחשב בעבודה בסופי שבוע / בימים שני וחמישי. אני לא מוציאה את המחשב מהתיק עד השעה 20:00 בערב. |
המטרה ספציפית (יציאה מהעבודה, ארוחת ערב משותפת, השארת המחשב בעבודה/בתיק), מדידה (יצאתי מוקדם בימים ובשעה שקבעתי? אכלנו ארוחת ערב משותפת? השארתי המחשב?), ברת השגה (תלוי בעיקר בי), רלוונטיות (יישום המטרות מקדם יותר זמן איכות עם המשפחה), מחויבות לזמנים (בשעה חמש כל שני וחמישי, בסופי שבוע).
ברגע שהיעדים בנויים נכון מימושם יקדם אותנו להשגת המטרות.
זה לא מי שאתה, זה מה שאתה עושה
על חשיבות הגדרת מטרות בצורה חכמה - הרחבה למודל SMART
מכיוון שמודל SMART הוא מודל ותיק, בשנים האחרונות נוצרו לו גרסאות שונות המרחיבות או משנות אותו.
גירסה מעניינת היא זו של ד"ר היידי גרנט הלוורסון, חוקרת מאונ' קולומביה האומרת שהצלחה תלויה בנו ובמעשים שלנו ואם נשנה את ההתנהלות שלנו נגדיל משמעותית את הסיכויים שלנו להצלחה.
היא מציעה מודל חלופי המתבסס על ארבעה עקרונות שיעזרו לנו להשיג את המטרות שלנו:
| 1 | תהיו ספציפיים.
בדיוק כמו ה-S ב-SMART החוק הראשון להגדרת מטרות היה ונשאר – להיות ספציפיים!
להיות ספציפיים לגבי מה שאנחנו רוצים להשיג ולגבי הפעולות שאנחנו צריכים לעשות.
| 2 | החליטו מתי ואיפה לפעול.
סעיף זה מרחיב את ה-T של ה-SMART בכך שהוא מוסיף את החשיבות של זיהוי זמן פנוי וניצולו.
היידי אומרת שאין דבר כזה "אין לי זמן". היא טוענת שצריך (1) ללמוד לזהות חלונות זמן שאפשר לנצל – ברכב/באוטובוס, חצי השעה המתה כל בוקר בעבודה, השעה הזאת שאתם שרועים על הספה עם הפייסבוק, או אפילו (במקרה שלי) בזמן ארגון המטבח לאחר ארוחת הערב (אני מנצלת את הזמן להאזנה לפודקס או ספר קולי מקצועי). (2) לסגור מראש חלונות זמן למטרות הספציפיות – כלומר לרשום ביומן שביום שני בשעה 9:00 אני יושבת שעה על מערך השיעור החדש. בסוף הזמן הזה יגיע ואני אהיה מחויבת בפני עצמי לבצע את המשימה. חלונות זמן מאפשרים ניצול טוב יותר של הזמן.
| 3 | אמצו חשיבה של השתפרות מתמדת.
להתמקד בתהליך ההתקדמות והשיפור שלנו ביחס לעצמנו ולא בהשוואה לאחרים. אל תתעסקו בכמה אתם לא טובים במשהו אלא בחרו משהו בו תרצו להשתפר ובכך תשקיעו. לאורך זמן תסתכלו אחורה ותראו כיצד התפתחתם והתקדמתם. יש לי פוסט שלם על זה, מוזמנים לקרוא.
| 4 | התמקדו במה כן ולא במה לא.
החשיבה שלנו צריכה להיות חיובית, כי הרי גם אם נתאמץ "לא לחשוב על פיל סגול בחדר" בסוף נחשוב רק עליו. למוח דרכים משלו… היא אומרת שכשאנחנו מנסים לא לעסוק בהרגל רע, ההרגל מתחזק במקום להשבר. ולכן היא ממליצה לחשוב על "מה כן נעשה" ולא על "מה לא נעשה". במקום "אני לא אוכלת יותר ג'אנק פוד" ("ג'אנק פוד!" מריע המוח שלנו, "אני רוצה") נתמקד במחשבה "אני אוכלת אוכל בריא וטעים" ("בריא וטעים" מהדהדת המחשבה), במקום "אני לא מאחרת בהגשת העבודה למרצה" ("מאחרת? שוב? מה שלא תעשי את בטוח תאחרי" עולה המחשבה האוטומטית) נעדיף את "אני מכינה עבודות בזמן!" ("כן, בזמן! אני מתכננת ועומדת בזמנים").
לסיכום, אומרת היידי, כדי להשיג את המטרות שלנו' אנחנו לא צריכים להפוך לאנשים אחרים, מכיוון ש"זה לא מי שאתה, זה מה שאתה עושה". השגת המטרות שלנו תלויה בנו, בעשייה החכמה (סמראט, אמרנו) שלנו, בתכנון ובבנייה של המטרות.
היידי שולחת אותנו לבחון מה המטרות החשובות והנכונות לנו ולוודא שהדרך שלנו אליהן מעוצבת כך שתגביר את הסיכויים שלנו להשיג אותן.
מסקרן אתכם? אפשר ללחוץ כאן ולראות את היידי מציגה את הטיפים.
המילים של היידי – "זה מה שאתה עושה!" – מתחברות במדוייק לתהליך אימון.
כי בתהליך אימון אנחנו לוקחים את המטרה שלך ומוציאים ממנה משימות חזקות ונכונות שמתאימות לך ולאופי החיים שלך, ובמקביל עובדים על החשיבה שלך שמעכבת אותך בהשגת המטרות, חשיבה שמונעת ממך לשנות הרגלים.
בתהליך קואצ'ינג אנחנו נחקור מהן המטרות שלנו, נדייק אותן ונכתוב אותן מחדש עפ"י מודל SMART. השימוש במודל יגדיל את הסיכוי שהמטרות שלנו אכן ימומשו – והופה, הנה, זה בדיוק העניין בתהליך אימון אישי!
אז Be SMART ולכו תכננו את המטרות שלכם (:
ענבל דויטש – מאמנת אישית
רוצה להרחיב עוד על הנושא? הנה עוד פוסטים שכדאי לך לקרוא:
איך מגבירים פרודקטיביות,
ניהול זמן למתחילים – מדריך
לעבוד עם תכנון יומי,
כיצד ניצור תכנון גמיש,
חשיבה מעודדת צמיחה,
הכל על הפרעת קשב וריכוז.
