נקודת המוצא - לא אוהבת חורף
לא פשוט לי העניין הזה של החורף. במשך שנים הייתי מהאנשים של "דברו איתי אחרי החורף". הרגשתי שאני רוצה להתכרבל כמו דב בפוך שלי עד שהאביב יפציע. חיכיתי שיעברו כבר הימים הקצרים, הגשומים והקרים. הקור, הו, הקור, זה היה הקושי הגדול שלי.
שנים של מגורים סטודנטיאליים בתל-אביב, שכללו שעות של המתנה במזג אויר קר וגשום לתחבורה ציבורית שלא מגיעה, חיזקו את יחסי הצונן (דו משמעית) לחורף.
אבל לאחרונה חל שינוי ביחס שלי לחורף.
אולי כי עברו כבר המון שנים מאז ימי האוטובוסים, אולי אלו החורפים עצמם שהפכו למרוכזים יותר (רצף קצר של ימי גשם מטורף ואחריו שבוע שמשי, הכל הודות להתחממות הגלובלית) ולכן גם קלים יותר עבורי, אולי התבגרתי ואני מצליחה לראות את הטוב שבחורף ואולי פשוט התרגלתי.
בכל מקרה החורף ואני מחממים יחסים.
גיליתי את הקסם שבחורף.
תרבות ההוגה הדנית - להתענג על החורף
בשנים האחרונות, כחלק מתרגול האושר שלי, החיים שלי הפכו פשוטים ואיטיים יותר, למדתי לעצור ולהנות מרגעים קטנים, להעריך יותר את מה שקיים בחיי.
וכך גם התחלתי לראות את החורף בעיניים חדשות –
|| גיליתי שגם בחורף אני ממשיכה לצאת לגינה ולראות עושר של צמיחה ונביטות ופריחות חורף נפלאות.
|| גיליתי שבחורף עוברים לארוחה בריאה ומהירת הכנה הידועה בשם מרק (זרקתי כמה ירקות ועדשים לסיר, הרתחתי, טחנתי – בתאבון, תאכלו), ארוחה מושלמת ומפנקת לאנשים שאינם חובבי בישול.
|| גיליתי את ההנאה בהתכרבלות משפחתית תחת פוך עבה תוך צפייה בסדרה איכותית. ממש עכשיו התחלנו יחד את "הכתר" – כי סדרה על בריטים צוננים זה מושלם לחורף.
|| גיליתי שבחורף האוויר צלול יותר והצבעים חזקים יותר בהליכות הבוקר שלי.
|| בזכות חלונות מזרחיים גדולים אנחנו מעבירים את החורף בלי צורך להגיף תריסים, הבית מואר גם בחורף ואנחנו צופים בגינה גם בשיא הגשם. מופלא.
החיבה הזו לחורף, שהחלה ניצתת בי, הזכירה לי ספר, שקראתי דווקא בימים החמים של אמצע אוגוסט, בשם "הוגה-סוד האושר של הדנים".
הספר יצא כבר ב-2018 וקיבל המון חשיפה, אני הגעתי אליו רק עכשיו.
מסתבר שהדנים כן הצליחו לעשות מהלימון לימונדה – מכיוון שהם "התברכו" בחורפים ארוכים מאוד, קרים מאוד וחשוכים מאוד (שבע שעות אור בדצמבר, למשל) הם יצרו הווי ייחודי סביב החורף, הם הדגישו את כל מה שטוב בעונה ובנו תרבות חיובית שלמה סביבו. כל זה נקרא – הוגה.
על כריכת הספר נכתב כי הוגה (Hygge) "הוא אווירה, הוא חוויה, הוא התחושה של המוכר והחמים, שמשרה ביטחון ונחת". הוגה הוא מעין שילוב של נעימות וחמימות ביחד (ובעברית אף תורגם כנחמומיות).
הוגה ישראלי - להנות מהדברים הקטנים שמביא איתו החורף
עוד לא כל כך הבנתם מה זה הוגה?
אז הנה דוגמאות:
שיחות אינסופיות עם אנשים אהובים – זה הוגה,
מפגשים חברתיים בייתים – זה הוגה,
לשבת לבד עם ספר טוב וכוס תה – גם הוגה.
עוד הוגה:
כירבוליות, שטיחי צמר, כריות גדולות, ישיבה על אדן החלון וגם ישיבה מול האח, פרחים יבשים, חומרים טבעיים, תה צמחים או כוס קפה מהביל, אור נרות, בישול בצוותא (מבשלים את הארוחה עם האורחים), מאכלי קדרה ועוגות שמרים, סוודרים וצעיפים סרוגים, שוקולד וריבות, ספר או סרט טוב – רצוי בחברה.
כל אלה מעצימים את החוזקות של החורף והופכים אותו לעונה נעימה, מפנקת ומשפחתית.
כחובבת חורף טריה החלטתי להכין את רשימת הדברים שאני אוהבת בחורף, את ההוגה הישראלי שלי.
הוגה – דברים שעושים לי נעים בחורף הישראלי:
לימונים טריים מהעץ, מיץ תפוזים סחוט, לקלף פומלה, שוקו חם, סופגניה-לביבה-נרות חנוכה-עם המשפחה, צעיפי בד בשלל צבעים ודוגמאות, טרנינג נעים, כירבולית מפנקת, עציץ רקפות מהמשתלה, עוגת בחושה של תפוזים/בננות שיצאה עכשיו מהתנור, רייח של חורשה אחרי הגשם, פריחה של נרקיסים וכורכומים, תות שדה, חמין של שבת, מרק גריסים של סבתא, נעלי בית, שלוליות, גרביים עם הדפס משמח, להתכרבל במיטה עם הבנות, פאזל ביום גשום, הליכה בזמן טפטוף קל, פריחה של כובע הנזיר.
אם אתם דוביים כמוני, והימים המתקצרים מביאים לכם את הבלוז, תתחילו לתרגל את ההוגה הישראלי – כי פעילויות נעימות ורגעים מיוחדים מגבירים לנו את האושר ומשפרים את מצב הרוח.
בסוף אלו הרגעים שבהם אנחנו עוצרים ומציינים לעצמנו שהפעולה הזו נעימה ומהנה, שממלאים אותנו באושר.
מה ההוגה הישראלי שלכם? מה אתם אוהבים בחורף?
אני סקרנית לשמוע, מחכה לרגעים הנעימים שלכם.
הלכתי לתהכרבל, שיהיה הוגה רגוע ונעים!
ענבל דויטש – אימון אישי לאיכות חיים.
הנה עוד פוסטים מומלצים על אושר:
הקמנו גינה ירק ביתית – על האושר והרווחים שבגינון.
להיות יותר מאושרת – תרגולי אושר יומיומיים פשוטים.
מתרגלת אושר בחופשה – שיעורי אושר שליקטתי ביוון.
סיכום שנה – הרגלי האושר השנתיים שלי.