סוף שנה, ממש עוד רגע תגיע שנה חדשה.
יש תחושה של התחדשות, של התחלה רעננה וטרייה.
הנה זה בא… היא הגיעה. התחילה שנה חדשה.
אנחנו חוגגים,
ולמחרת קמים וממשיכים הלאה, בטבעיות, לתוך השנה החדשה,
כאילו כלום לא השתנה.
אבל הרי,
כלום לא ישתנה אם כלום לא ישתנה.
ולכן, אני מציעה,
עצירה.
בואו ניקח לנו רגע.
לפני שנרוץ קדימה, לפני שנחזור לשיגרה שלנו.
ניקח רגע, נעצור לשעה, שעה אחת, זה כל מה שצריך.
למה לעצור?
נעצור כדי להביט אחורה בשנה שחלפה. נשאל מה למדנו ממנה, איך גדלנו, מה השגנו.
נעצור כדי להביט קדימה לשנה שמגיעה. נשאל מה נרצה להשיג בה, מה נרצה לשנות, מה חשוב לנו, מי נרצה להיות בה.
עצירה קצרה במסע שלנו
נגיד שאנחנו בטיול, במסע ארוך, כל הזמן הולכות קדימה. מטרת היעד רחוקה, ואנחנו מתקדמות כל יום קצת.
ועכשיו, באמצע הטיול, הגענו לקרחת יער מוארת וקסומה.
בואו נעצור רגע בקרחת היער, נוריד את התרמיל מהגב לכמה דקות וננצל את פסק הזמן למחשבה:
איך הלכתי עד עכשיו? זה שירת אותי? אני מרוצה מהקצב? מהכיוון?
וגם, מה הלאה? כי דברים השתנו, המטרה היא אותה מטרה? הכיוון הוא אותו כיוון? לאן אני רוצה ללכת מעכשיו ומה האמצעים והדרך הטובים ביותר שיביאו אותי לשם?
נעצור, נסתכל אחורה וקדימה ונתווה מסלול מחדש, כזה שמתאים למי שאנחנו עכשיו, השנה.
וכשיגיע הזמן לקום ולהמשיך ללכת, נודה על קרחת היער המוארת הזו שהזמינה אותנו לעצור לרגע ולחשוב. ונחזור להליכה שלנו חכמות וברורות יותר.
המסע שלי הוא רק שלי
אני אוהבת את הדימוי של החיים כמסע. תוך כדי כתיבה נזכרתי בדבריה של היידי גרנט הלוורסון שמציגה את החיים כמסע מתמשך של התפתחות ולמידה.
היידי כותבת שאנחנו כל כך עסוקים בלהשוות את המסע שלנו, את ההתקדמות שלנו בחיים לאחרים (קולגות, חברים, סלבס) ומפספסים את העובדה שההשוואה הנכונה, הטובה והמקדמת עבורנו היא להשוות את עצמנו לעצמנו.
את עצמנו של לפני שנה לעצמנו של היום.
כדי להתקדם באמת, היא ממליצה, כדאי להתמקד דווקא בדרך שעברנו ובשינויים שיצרנו, וכך מתוך אמונה ביכולת ההשתנות שלנו והערכה לצמיחה שכבר צמחנו, נמשיך הלאה מלאים במוטיבציה למטרות הבאות. לשנה החדשה.
וזו בדיוק הסיבה לכך שבניתי את הערכה להתבוננות פנימית לצמיחה (להורדה בסוף הפוסט). הערכה היא העצירה הזו של סוף ותחילת השנה. מילוי הערכה היא הזדמנות עבורך להעניק לעצמך עצירה משמעותית שכזו.
בין אם זו הייתה שנה מאתגרת או שנה מלאה בהצלחות (או גם וגם, כמו אצל רובנו), עצירה והתבוננות יעזרו לנו לזהות את ההישגים שלנו ולהעריך אותם ואת הקיים כיום בחיינו, ללמוד מהאתגרים או מהטעויות שלנו, ולהבין לאן נרצה להתקדם ומהי הדרך המתאימה עבורנו.
הערכה להתבוננות פנימית לצמיחה היא בעצם סדרה של שאלות אימוניות. אלו שאלות מהסוג שאני שואלת את המתאמנים שלי בתחילת ובמהלך אימון. שאלות שמגרות אותנו למחשבה ומעודדות אותנו לפעולה.
לצעוד לקדימה, להנות מהדרך
להלן קלר יש ציטוט נהדר שאני מרבה להשתמש בו –
.Be happy with what you have, while working for what you want
היא מציעה לנו להעריך ולהנות ממה שיש לי היום בחיים, בו זמנית עם השקעת מאמץ כדי להתקדם ולהשיג את מה שחשוב לי, את המטרות שלי.
זאת תזכורת שהאושר נמצא בהליכה קדימה, בהתקדמות לכיוון המטרות שלי אבל גם בכאן ועכשיו, בלזהות ולהעריך ולהוקיר את מה שקיים בחיי.
ההנאה מהעכשיו וההנעה קדימה חייבות להיות משולבות, אחרת אין טעם למסע – אם אני נהנת או מרוצה רק כשאני מגיעה לשיא, להישג, אז רוב הזמן שלי, שאותו אני מעבירה במאמץ והתקדמות, הוא זמן חסר חשיבות?
הרי רוב הזמן אני בדרך, החיים או היומיום הם הדרך. רוב החיים עוברים כשאני בדרך. ולכן כל כך חשוב להנות ממנה ולא רק מרגעי השיא בחיי.
בדרך
מה יש לי בדרך? רגלים יציבות שצועדות, תרמיל מלא כל טוב, קרני שמש שמציצות בין העלים, אוויר נקי, שותפים נעימים לטיול ושיחות נפש. כל אלו הם סיבות להנאה והערכה עכשיו.
מה יש לך עכשיו? עבודה, חברים, משפחה, הנאות קטנות של יומיום, מה עוד?
לצערי בדרך כלל אנחנו לא שמים לב לדברים שיש לנו בזמן ההליכה אלא מתעסקים בעיקר במרחק ובזמן שנותרו לנו למטרה (העבודה הבאה, הבית הגדול יותר).
יש אושר גדול בלהנות מהעכשיו, בלהעריך את מה שכבר יש לי. הדברים הללו חשובים מאוד.
גם וגם
השילוב בין שני החלקים חשוב – הנאה מהעכשיו והנעה קדימה.
אני רואה על עצמי וגם על המתאמנים שלי, שהסתפקות או ההתמקדמות רק באחד מתוך השניים בדרך כלל לא מספיקה, ושדווקא השילוב שלהם יחד מייצר עליה משמעותית באיכות החיים, בהערכת חיינו כטובים, משמעותיים ומאושרים.
לדעתי השילוב בין ההנאה מהעכשיו וההנעה קדימה, היכולת להעריך את מה שיש לי יחד עם פעולה של התקדמות, הוא התמצית של תהליכי התפתחות וצמיחה אישיים.
עצירה קלה
נחזור אלינו ולשנה החדשה.
עצרו לשעה.
עצרו לשעה בסוף השנה העברית או בסוף השנה הלועזית.
במקום שהמעבר בין השנים יהיה רק שינוי תאריך ביומן, נשתמש בו לטובתנו, כפסק זמן קצר להתבוננות בשנה שחלפה, בעשייה, במטרות, בתחושות. ולאחר מכן נקח את התובנות הללו קדימה כדי לתכנן את השנה החדשה וכך להרוויח שנה משמעותית יותר עבורנו.
ואם, אחרי שמילאת את הערכה נשארת עם חשק לעוד – עוד כלים כדי להתקדם, עוד כדי להבין מה הדרך הנכונה עבורך לשנה הזו, אני מזמינה אותך להגיע לתהליך אימון אישי, תהליך לשינוי משמעותי שמתחיל בשאלות ועובר לפעולות.
הנה השעון צלצל, התאריך התחלף והתחילה שנה, ראו זאת כתזכורת להפסקה, לעצירה, למחשבה, ולחישוב מסלול מדויק לשנה החדשה. בהצלחה.
ענבל דויטש – מאמנת אישית לאיכות חיים
לקריאה נוספת: בניית לוח חזון, איך בונים מטרה, ערכה לניהול זמן.
ערכת המתנה מחכה לך כאן למטה
ערכת מתנה להורדה! ערכת התבוננות פנימית לצמיחה. לאחר ההרשמה בטופס למטה תועברו להורדת הערכה.
| את התמונות בפוסט צילמתי בביתו של הצייר קלוד מונה, בז'יברני, צרפת
