"אז תגידי, עם כל הקואצ'ינג הזה שלך, אולי תעזרי לי לצאת מהתקיעות?" זרקה לי היום חברה שלא ראיתי המון זמן. סוף סוף הצלחנו לשבת לקפה ולהשלים קצת פערים. "זוכרת את הרעיון ההוא מפעם? את הפרויקט ההוא שכל-כך רציתי להרים ושהמחשבות עליו נגנזו תחת ערמות חיתולים וימי הורים?" היא המשיכה, "אז עכשיו הילדים גדלו קצת ואני ממש בעניין אבל זה נראה לי כל-כך מורכב ומסובך שאני לא יודעת מאיפה להתחיל. זה מלחיץ אותי ובסוף אני לא עושה כלום, אני אשכרה משותקת".
כולנו חווים את ההרגשה הזו, יש לנו רעיון נהדר או שינוי שממש בא לנו לעשות, כזה שיעשה לנו ממש טוב. אנחנו מתלהבים ומתרגשים ממנו אבל פתאום אנחנו נעצרים, רגע, מתלבטים, קופאים.
פתאום אנחנו נבהלים מגודל החלום, או מהחדשנות שלו או ממה שנראה כמו מורכבות גדולה וזונחים אותו בלי שנקפנו אצבע, גורנישט.
"חלומות זנוחים זה נושא קלאסי לאימון אישי" רציתי להגיד לה, אבל מה שיצא לי מהפה היה "בייבי סטפס! צעדים קטנים ולא מאיימים, ככה מתחילים להתניע תהליכים או פרויקטים שנראים גדולים ומורכבים. ככה מתחילים לעשות שינוי."
בייבי סטפס. צעדים קטנים. לאט לאט ובמתינות. צעד אחד ואחריו עוד צעד אחד.
אם יש לנו חלום והוא נראה רחוק או גדול או מורכב מידי ולכן הוא מלחיץ אותנו (מה שמוביל אותנו להימנע מלקדם אותו), יעזור לנו מאוד לפרק אותו לצעדים קטנים, למקטעים, כאלו שמרגישים אפשריים ולא מאיימים, צעדים שמרגישים ניתנים להשגה.
נתקדם כל פעם מקטע אחד, מקטע אחד קטנטן, כזה שמרגיש לנו אפשרי. נתמודד רק איתו ונעבור אותו. הדבר החשוב הוא שנצא לדרך, גם אם לאט ובזהירות. העיקר שנתחיל לזוז.
במקום מטרה אחת גדולה ומלחיצה יהיה לנו אוסף של מטרות קטנות ויישימות. עם מטרות קטנות הרבה יותר קל לצאת לדרך.
מכירים את הפתגם הסיני "גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן" ? – אז זה בדיוק זה.
כשאנחנו יוצאים לדרך חדשה אל פסגת ההר, היעד שלנו נראה כל כך רחוק והדרך נראית כל-כך תלולה ומאתגרת. אבל ברגע שמתחילים לצעוד, צעד ועוד צעד, המטרה מתקרבת ואפילו מתבהרת ופתאום העלייה לא נראית כל-כך תלולה.
אבל אם לא נתחיל ללכת לא נדע את זה, בכלל לא נפתח בפנינו את האופציה לגלות את זה.
ולפעמים, כשנצא לדרך נבין שזו בכלל לא הפסגה הזו שאנחנו רוצים לעלות עליה אלא דווקא זו שלידה, ככה זה בדרך, לומדים ומתפקסים ומדייקים את המטרה. אבל בשביל זה חשוב להתחיל לצעוד.
ולפעמים יקרה שנבין שהצעד שעשינו היה שגוי. זה קורה, וזה בסדר. נחזור צעד או שניים אחורה, נתקן את הניווט ונמשיך קדימה. לא קרתה טעות איומה וענקית כי עשינו רק צעדים קטנים. אנחנו נערכים מחדש. למדנו.
צעדים קטנים – צעדים אכילים.
אם המטרה שלכם נראית ענקית ומלחיצה, כל כך רחוקה ובלתי מושגת מהמקום בו אתם נמצאים היום, צריך לבחור אחת קטנה יותר, אחת שהיא בדרך לשם אבל שמרגישה אפשרית יותר. אחת שהיא בגודל המתאים לכם, כזו בגודל של ביס אחד, כזו שסביר שתצליחו ללעוס ובעקבותיה יפתח לכם התאבון להמשיך ולהתקדם. בייבי סטפס.
ואם זה נראה לכם חסר טעם לעשות רק צעד אחד קטן כשהפרויקט כל כך גדול אז כדאי לזכור – צעד קטן מקדם אותנו יותר מאשר עמידה במקום.
לצעד הראשון נבחר משהו קל, נגיש ולא מאיים. כדי שנתחיל להתניע, כדי שנתחיל לזוז.
צעד ראשון קטן שקל לכם לעשות יהיה למשל: להתייעץ עם מישהו שעשה דבר דומה, לקרוא ספר על הנושא, לראות סרטונים, לחפש השראה.
אם אני רוצה לפתוח עסק חדש אני לא אתחיל במימון או בחיפוש לוקיישן – אני אתחיל בלדבר עם מישהו שכבר התנסה בכך.
ואם אני רוצה לעשות שינוי לכיוון אורח חיים בריא יותר אני אתחיל בלקחת תפוח ובקבוק מים לעבודה. כל יום. ולאכול את התפוח (!).
נתחיל בצעד קטן שייתן לנו תחושת הצלחה ויעשה לנו חשק לעשות עוד צעד ועוד צעד ועוד.
כי ככה מתחילים לעשות שינוי בחיים – בצעדים קטנים. מייצרים הצלחה וממשיכים לצעד הבא.
והחברה שלי, זאת מהקפה, ברגע שהתחלנו לפרק את החלום שלה לצעדים קטנים וישימים היא הצליחה לצאת לדרך. נכון, יש עוד דרך ארוכה לפניה, אבל היא כבר במשחק, מתקדמת צעד ועוד צעד.
אז מה יהיה הצעד הראשון שלכם לעבר השינוי?
לא מצליחים להחליט? בואו לאימון ונתחיל לזוז ביחד.
בהצלחה!
ענבל דויטש קרצ'מר – מאמנת אישית לאיכות חיים | קרית אונו
פוסטים בנושאים דומים:
להשיג את המטרות שלי – על מודל SMART
ההבדל בין "להיות טובה" לבין ,להשתפר" ולמה הוא חשוב כל כך.
חשיבה מעודדת צמיחה – איך לחשוב כדי להצליח?
מחשבות שליליות – איך לא ליפול לבולען?
להיות יותר מאושרת – תרגילים שימושים בדרך לאושר יומיומי
