"בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדת" אומר השיר האהוב שכתב אהוד מנור.
רגע, מתי נשב על המרפסת, עם כוס קפה ביד, בריזה בשיער ונבהה בשמים?
היום? לא לא.
שנה הבאה? בטוח!
מכירות את זה? את הדברים האלה שאנחנו רוצות לשלב בחיים שלנו אבל כרגע אין לנו זמן או כח להתחייב אליהם? הדברים שאנחנו דוחות לשנה הבאה?
אז שימו לב יקרות, השנה החדשה מגיעה ממש עכשיו, אין יותר דחיות ותירוצים.
זהו הזמן להתחיל להגשים ולהשיג את כל מה שדחיתן לשנה הבאה! כי שנה הבאה זה עכשיו!
עבור תחילת השנה ורוח ההתחדשות באוויר אספתי עבורכן להשראה, עשרה הרגלים מגבירי אושר שהמתאמנות שלי ואני אימצנו ואהבנו במיוחד השנה. עשרה הרגלים פשוטים ויישימים שהגבירו לנו את רמת האושר באופן משמעותי.
אני ממליצה לקרוא את עשרת ההרגלים ולבחור מתוכם בשלב הראשון מקסימום שלושה הרגלים, אלו שהכי מדברים אליכן. פיתחו את השנה עם ההרגלים החדשים ועם הזמן וההצלחה תוכלו להוסיף עוד ועוד הרגלים משמחים לחיים שלכן.
1. התחילי לעשות פעילות גופנית
כי אין דבר בריא יותר למצב הפיסי והנפשי שלכן.
אם אתן עדין לא עושות פעילות גופנית באופן קבוע, ולא משנה מה גילכן, בהחלט הגיע הזמן להתחיל.
התפיסה כיום היא כי פעילות גופנית חשוב שתלווה אותנו לכל אורך החיים, כלומר חשוב לעשות פעילות בכל גיל.
ובכלל, פעילות גופנית היא אחד הדברים הכי טובים שאתן יכולות לעשות עבור עצמכן. הרווחים הבריאותיים-פיסיים כבר ברורים וידועים לכל אבל בנוסף מצטברים יותר ויותר מחקרים המראים כי ישנם גם רווחים בריאותיים-נפשיים משמעותיים מפעילות גופנית.
המחקרים הללו מצאו כי פעילות גופנית של 75- 150 דקות בשבוע משפרת מצב רוח, מפחיתה סטרס, ומעלה הערכה עצמית. מסתבר שככל שמצב הרוח ירוד יותר מלכתחילה כך פעילות גופנית משפיעה עליו יותר לטובה.
אני יודעת שזה לא פשוט להתחיל אבל הסוד הוא להתחיל במה שקל – ביחרו את סוג הפעילות ומשך הפעילות שמרגישים עבורכם ישימים, כאלו שתגידו "אוקי, זה קל, בזה אני יכולה להתמיד".
שימו לב ש-75 דקות תזוזה בשבוע הן בסה"כ כ-11 דקות ביום.
כולנו יכולות למצוא 11 דקות פנויות במהלך היום שלנו. כולנו.
תתחילו משם, תבנו בסיס ואחר כך כבר די בטוח שתרצו להגביר את הכמות.
2. קיימו ארוחות משפחתיות בקביעות
ארוחת ערב משפחתית רגילה של אמצע השבוע היא מגבירת אושר משמעותית.
קיימו כמה שיותר ארוחות משפחתיות בהן כל המשפחה יושבת ומשוחחת יחד.
הרגילו ילדים מגיל צעיר לשבת לארוחה משפחתית, ארוחה שהיא "שיחה משותפת", ארוחה שהיא "אירוע משפחתי" בבית.
שתפו בחוויות ואתגרים מחייכם ומחייהם, שוחחו והסבירו ארועים משמעותיים בחדשות, העלו זכרונות משותפים ותכננו תוכניות משפחתיות חדשות.
ארוחות משפחתיות משותפות וסדירות מחזקות קשרים משפחתיים, מעודדות הרגלי אכילה בריאים ומשפרות תקשורת משפחתית ויכולות תקשורת אצל ילדים.
לא תאמינו כמה מהר הילדים יבקשו לוודא שגם היום כל המשפחה אוכלת ביחד. גם בני הנוער, כן.
3. הגדירי לעצמך מהן שעות העבודה שלך
מי קובע מתי את מסיימת את יום העבודה שלך?
אם את מרגישה שאחרים קובעים זאת עבורך כדאי שתשאלי את עצמך – האם בכלל הגדרתי לעצמי שעות עבודה?
אם את לא מגדירה לעצמך גבולות גיזרה אנשים אחרים פשוט יניחו שכל שעה היא בסדר מבחינתך.
נכון שלרוב את רק עובדת אחת באירגון שבו הרגלי עבודה חסרי גבולות. אבל זה לא אומר שאין לנו בכלל יכולת השפעה.
הצעד הראשון והכי פשוט בהגדרת גבולות הוא להפסיק לתקשר מחוץ לשעות העבודה עם המקבילים והכפופים אליך (עם הבכירים זה בהחלט מורכב יותר אך גם אפשרי בהמשך). אל תפנו אליהם מחוץ לשעות העבודה שקבעתם לעצמכם ואל תגיבו לפניות (הלא דחופות) שלהם. לאט לאט המסר יחלחל מטה וגם אתם תקבלו פחות פניות בשעות הללו.
גם עצמאים כמוני שעובדים מהבית מתקשים להגדיר שעות עבודה, הבית והעבודה נוזלים זה לתוך זה. ולכן, גם כאן חשוב לקבוע ולהגדיר לעצמך ביומן את שעת סיום העבודה. אולי לא תתחילי לעבוד לפיהם מהיום הראשון אבל הגבולות ישבו במודעות ויחלחלו אליך לאט לאט.
חשוב לדעת – מבחינת פרודוקטיביות, הגבלת שעות העבודה היא אחד הצעדים היעילים ביותר! כי ככל שאנחנו עובדים יותר שעות כך אנחנו יעילים פחות.
רוצה מוטיבציה להגדרת הגבולות שלך? הקשיבי לפודקאסט – חיות כיס בפרק סכסוך עבודה, על כמה חשוב להתחיל להגדיר גבולות לעבודה.
קראי גם מה כתבתי על פחות שעות עבודה ויותר פרואקטיביות.
4. הפחיתי את החשיפה לחדשות
אנחנו כל כך רגילות להקשיב לחדשות, זה מנהג ישראלי שכולנו גדלנו אליו. מבזק כל שעה, מהדורה כל שעה מחמש ועד אמצע הלילה.
הבעיה היא שאנחנו לא עוצרות וחושבות על המחיר שהעירוי התמידי של החדשות גובה מאיתנו – במהדורות החדשות יש הטייה ברורה לכיוון חדשות שליליות! אנחנו נחשפות בעיקר לדברים רעים. דברים וארועים טובים כמעט לא מראים בחדשות (זה מסעיר פחות וזה מוכר פחות). ההטייה הזו לחדשות שליליות יוצרת לנו תמונה מעוותת (לרעה) של העולם. כששומעים הרבה חדשות מאמינים שהעולם הוא רע והאנשים בו רעים. וכשהעולם נראה כך לא פלא שמפלס החרדה עולה אצלנו.
חשיפה מופחתת לחדשות מייצרת תמונה מאוזנת יותר של העולם ומונעת עליה ברמות החרדה. ככה פשוט.
5. לכי לישון עם ספר
כן, זו הצעה חתרנית בימינו, לכי לישון עם ספר במקום עם מסך.
קודם כל כי כל כך כייף ומעשיר לקרוא וגם כי קריאה היא פעילות פנאי מגבירת אושר, בניגוד מלא, למשל, לגלילה ברשתות חברתיות.
קריאה מרגיעה אותנו ומשקיטה את המחשבות שעולות לנו בסיומו של יום עמוס.
ומהצד השני המסכים דווקא פוגעים לנו בשינה.
אם את רוצה שינה איכותית יותר (ובטח אם קשה לכך להירדם) חשוב שתדעי שהאור הכחול מהמסך מעכב את יצור המלטונין לפני השינה, אותו מלטונין שנוכחות שלו בגוף חיונית לשינה.
בנוסף, השימוש בסלולרי העשיר בגרויים (צפצופים, תמונות קופצות, תגובות מעוררות רגשות) מגביר אצלנו הפרשה של חומרים מעוררים. לא בדיוק החומרים המתאימים לשינה רגועה ואיכותית.
אז מה אני מציעה?
שעה לפני הזמן שבו את מתכננת ללכת לישון, הניחי את הסלולרי מחוץ לחדר או לפחות הרחיקי אותו מחוץ להישג ידך ובמקומו קראי ספר.
כך תהני משעה של הרגעות והורדת סטרס לפני השינה ובעקבות כך תהני מהרדמות מהירה יותר, שינה איכותית יותר וספר טוב.
אם זה עובד לך טוב התקדמי לרמה הבאה – צום דיגיטלי.
6. התנסי בצום דיגיטלי
אני מניחה ששמעת את המושג הזה לאחרונה. הכוונה לפעולה הלא טרוויאלית של הנחת הסלולרי בצד למספר שעות. ובגירסה המתקדמת – גם ללא מחשב וטלויזיה.
למה צום דיגיטלי? השייח על נזקי הסלולרי קיים כבר שנים: ההתמכרות, הזמינות הבלתי פוסקת לעבודה, ההפרעה לשינה, ה-FOMO, הקשב ההולך ומתקצר ועוד.
בתקופה האחרונה ישנה קריאה הולכת וגוברת לזמן נטול מסכים.
זמן שבו נניח אותם בצד וניפתח בחזרה לעולם סביבנו.
זמן בנוכחות אמיתית.
זמן שבו נשתעמם, נחשוב, נבהה.
זה לא פשוט,
היד נמשכת לעבר הסלולרי והוא לא שם, מחשבה נקטעת, שאלה עולה, שעמום קצר (מחכה למעלית) וכבר היד מחפשת את הסלולרי, את הרגיעה המדומה שהוא יוצר.
אנחנו לא זוכרים איך זה להיות עם עצמנו לבד. איך זה להשתעמם.
אנחנו לא זוכרים איך זה לעשות פעלוות יומיומית בבית ברצף בלי לעצור כל רגע ולבדוק מי שלח לי עכשיו הודעה, מי העלה פוסט.
צום דיגיטלי מציע לנו לחזור ולהתנסות בשקט, בלהיות באמת כאן ברגע ולא בתוך העולם הדיגיטלי.
לנשום, להריח, לשוחח בהקשבה מלאה. להיות נוכחת.
אתגרי עצמך בצום דיגיטלי. לערב שלם, לאחר הצהרים עד הבוקר למחרת ואפילו לכל הסופ"ש. זה לא פשוט, אבל זה משתלם.
רוצה עוד עידוד לצום דיגיטלי?
איתן עזריה בפודקאסט על צום דיגיטלי, כתבה של סיון פלטין על ההתנסות בצום דיגיטלי, גיל מפארמה קולטורה עם שלישי דיגיטל דיטוקס.
7. טיילי לאט יותר
באפריל האחרון טסנו כל המשפחה לחופשה איטית ברומא.
המטרה היתה להרגיש "דיירים" ולא "תיירים".
לחוות את העיר קצת יותר כמו שהמקומיים חווים אותה.
פחות לחתוך את העיר הלוך ושוב מקצה לקצה בין אטרקציה לאטרקציה, יותר ללכת בסימטאות לא מוכרות, להציץ בכנסיות שלא נמצאות באף ספר, לשבת בבתי קפה שאף אחד לא המליץ לנו עליהם.
עשינו כמובן גם את כל האטרקציות החשובות והמדהימות אבל נתנו להן את הכבוד שמגיע להן, לקחנו סיור וקבלנו הדרכה מעניינת, השתהנו בהן זמן רב.
וכשסיימנו לא קפצנו לאתר אחר אלא התיישבנו לאכול, נחנו בדירה או סתם שוטטנו.
הספקנו הרבה אבל משמעותית פחות מפעם.
מצד שני, הרגשנו שנחנו, שלמדנו, שנהננו יחד, שחווינו.
לא חזרנו מותשים, חזרנו מלאים.
רוצים לטייל לאט יותר? קבלו השראה בהיילייט שלי רומא לאט וקראו את הספר הנהדר היסטוריה של מהירות מאת עמית נויפלד.
8. תקשיבי, אבל באמת תקשיבי.
תקשיבי לאחרים כשהם מדברים אליך. באמת תקשיבי.
אל תתעסקי במה תעני להם, תקשיבי באמת.
אל תקפצי עם סיפור דומה לשלהם. את הסיפור שלך את כבר מכירה. אם תקטעי אותם לא תזכי להקשיב לסיפור שלהם.
תקשיבי להם באמת, תתענייני, אם יעלו אצלך שאלות – תשאלי.
תקשיבי להם באמת, ואם תתרכזי ממש חזק תצליחי לשמוע גם את מה שלא נאמר.
תקשיבי באמת, ואם אפשר גם אל תתני עצות, פשוט כי לא התבקשת.
תקשיבי, רק תקשיבי.
אני מבטיחה לך שתלמדי כל כך הרבה.
9. בצעי את המשימה הכי מציקה על הבוקר
יש לך סידור, טלפון מעיק, מסמך שאת חייבת כבר להשלים?
עשי אותם דבר ראשון על הבוקר.
במקום להסתובב כל היום עם תחושה מעיקה, במקום לחשוב בלי הפסקה על המשימה הזו ולהרגיש רע שאת מתחמקת ממנה – התחילי איתה את הבוקר ותיפטרי ממנה.
זו עצה קטנה אבל משמעותית בניהול הזמן והאנרגיות שלך. מארק טוויין קרא לזה "אכלי את הצפרדע על הבוקר".
תתחילי עם הצפרדע כדי שהיא לא תקפוץ לך כל היום מול העיניים ותפגע לך בריכוז.
את לא מאמינה כמה טוב תרגישי אחר כך.
10. אמרי יותר תודה
אנחנו רגילות להתלונן על שרות גרוע, אבל מה עם שרות טוב?
כשאת מקבלת שרות טוב ואפילו שרות ממש בסדר, את מודה עליו ומעריכה אותו?
תתחילי להגיד תודה על שירות טוב. גם אם הוא טרויאלי, גם אם הוא בקטנה, תראי את מי שנתנה לך אותו ותודי לה. תודי לקופאית שהעבירה את כל המוצרים ביעילות ובזריזות, לשליח שאכן עדכן מראש לפני שהוא הגיע, ולמוקדן שענה בסבלנות על כל השאלות שלך בנוגע לביטוח ולביביסיטר שהגיעה בדיוק בזמן שנקבע.
. ואני לא מתכוונת שתגידי להם פשוט "תודה" אלא שתרחיבי במשפט מלא ותסבירי בדיוק על מה את מודה – "תודה על השרות המהיר, את מאוד זריזה".
לפעמים לא תקבלי תגובה ולפעמים יופיע מבט המום ומדי פעם יהיה חיוך ותקבלי בעצמך תודה על ההערכה.
התגובה מהצד השני פחות חשובה, כשאת מודה לאחרים הרווח כולו שלך – את מרגישה טוב יותר.
אני ממליצה לך לחפש כמה שיותר הזדמנויות ביומיום שלך להגיד לאנשים תודה. כשאת אומרת תודה את שמה לב יותר לדברים טובים סביבך וגם מרוויחה תחושה טוב על ההערכה שנתת. משתלם.
ככה מיישמים את זה – תודה שקראת את הפוסט. השקעתי בו זמן רב ואני מעריכה את הזמן שלך שבחרת להשקיע בו.
תודה שקראתן את עשרת ההרגלים כולם.
מאחלת לכן למצוא כאן וליישם הרגלים חדשים שיהפכו אתכן למאושרות יותר.
אשמח מאוד אם תשתפו אותי בהרגלי האושר שלכן כאן בתגובות או באופן פרטי.
ואם אתן רוצות לתרגל אושר יותר לעומק, אני שמחה לספר לכן שמיד אחרי החגים נפתחים מחזורים חדשים של סדנת מתרגלת אושר.
שנה טובה ומאושרת,
ענבל דויטש – מאמנת אישית.
אני ממליצה לך לקרוא עוד פוסטים בנושא:
תובנות מגבירות אושר לחופשה מושלמת,
משפטי האושר שאמרתי השנה,
למצוא אושר בדברים הקטנים.
