איך לאמץ סגנון חשיבה המעודד למידה וצמיחה
מכירים את זה שלקראת יום ההולדת או לקראת ראש השנה או אפילו תחילת שנת לימודים חדשה אנחנו נכנסים לאווירת "התחלה חדשה" ומתחילים לחשוב – אולי השנה אלמד משהו חדש?
אולי השנה אלמד לנגן? אולי אקח קורס ציור? אעשה מדיטציה? אולי אתחיל ספורט חדש?
אנחנו רוצים לעשות משהו חדש, שאף פעם לא עשינו.
אנחנו מתלהבים.
מתלהבים מאוד אפילו.
אבל אז, פתאום, מתחילות להופיע מחשבות מורידות –
אני לא טובה בזה, אף פעם לא הצלחתי, אין לי חוש לזה, בטח לא אצליח.
והרעיון הולך ומתרחק מכם.
למה זה עובד ככה?
למה מחשיבה חיובית ומתלהבת אנחנו עוברים כל כך מהר לחשיבה שלילית שעוצרת אותנו?
מדוע אנחנו נמנעים מדברים חדשים שדורשים מאמץ, שאינם באים לנו בקלות, מדברים שאנחנו החלטנו שאיננו חזקים בהם?
קרול.ס.דווק בספרה "כוחה של נחישות" מסבירה כי אנחנו תופסים את עצמנו כבעלי תכונות ויכולות קבועות, פעמים רבות אנחנו חושבים שמי שאנחנו הוא דבר קבוע, אנחנו חושבים על עצמנו כ"זה מי שאני" על כל התכונות והיכולות שלי. אנו מאמינים שיש דברים שאנו טובים בהם ויש דברים שאנו לא, וזה המצב.
דווק קוראת לסוג המחשבה הזה "תבנית חשיבה מקובעת".
מולה היא מציבה את "תבנית החשיבה המתפתחת" – דרך חשיבה שאומרת שאנחנו כל הזמן לומדים ומתפתחים ויש בכוחנו לשנות את עצמנו. זו חשיבה שהיא בבסיס של עבודתי כמאמנת ושל תחום האימון – האמונה שאנחנו יכולים לשנות את עצמנו.
דווק בעצם מציגה לנו מודל חשיבה של "אני מוצר מוגמר" מול "אני עבודה בתהליך"–
אם אני "מוצר מוגמר" אז זהו, זה מי שאני, אני בגירסה הכי טובה שלי – זה מה יש! כשהתפיסה שלי את עצמי מקובעת אני מצפה שהכישרון שלי יסלול עבורי את הדרך ואם אין לי כישרון בתחום מסויים אין מה לעשות ולכן גם אין מה להתאמץ.
לעומת זאת אם אני "עבודה בתהליך" אזי יש עוד מה ללטש ולשייף, וזאת אעשה בעזרת למידה והתנסות. אני כל הזמן יכולה להשתפר, אם אני אעבוד קשה ואתאמץ אני אתקדם. הדגש כאן הוא על למידה והתפתחות.
דווק מספרת על מחקר בו נתנה לילדים משימה קשה. הילדים עם תבנית החשיבה המקובעת היו מתוסכלים. הם האשימו אחרים בקשיים שלהם, הם הרגישו ששופטים את האינטליגנציה שלהם. בשורה התחתונה הם לא התמודדו עם הקושי, חוו את האירוע ככישלון ומיהרו לברוח ממנו ולכן גם סירבו בסוף לקבל משימה נוספת.
לעומתם, ילדים עם תבנית חשיבה מתפתחת, עיבדו את הטעויות, למדו מהן ותיקנו אותן. הם צמחו. הילדים הללו שמחו לקבל אתגרים נוספים.
מה מרוויחים בעלי החשיבה המתפתחת? דווק מסבירה כי בכל פעם שאנחנו מתאמצים מעבר לאזור הנוחות שלנו כדי ללמוד משהו חדש וקשה, כל פעם שאנחנו מתנסים בדברים חדשים ומאתגרים, הנוירונים במוח שלנו יוצרים מבנים וקשרים חזקים ומורכבים יותר ולאורך זמן אנחנו הופכים חכמים יותר. אנחנו "עבודה בתהליך".
את ההסבר הזה, דווק מספרת, היא מעבירה לילדים במטרה לשנות את תבנית החשיבה שלהם ממקובעת למתפתחת.
דרך נוספת לשנות את תבנית החשיבה של ילדים, היא מסבירה, היא לשנות את הדרך בה אנו משבחים אותם:
במקום לשבח אינטליגנציה (את כל-כך חכמה/מוכשרת) נשבח את התהליך, התמדה, מיקוד או מאמץ (ראיתי כמה מרוכזת היית, ראיתי שלא ויתרת).
אז איך תפתחו את החשיבה שלכם השנה?
אני החלטתי שאני לומדת השנה ציור. כשהייתי ילדה אהבתי לצייר. אבל במשך השנים, כשאחרים סביבי ציירו טוב ממני, נטשתי את התחביב (=חשיבה מקובעת). אז השנה אני לוקחת קורס ציור, אני אעבוד קשה ואני בטוחה שאשפר את היכולות שלי (=חשיבה מתפתחת!)
כבר בחרתם איזו יכולת אתם הולכים לפתח השנה?
