בייבי סטפס – איך מניעים שינוי?

"אז תגידי, עם כל הקואצ'ינג הזה שלך, אולי תעזרי לי לצאת מהתקיעות?" זרקה לי היום חברה שלא ראיתי המון זמן, כשישבנו על קפה להשלים פערים. "זוכרת את הרעיון ההוא מפעם? את הפרויקט ההוא שכל-כך רציתי להרים ושהמחשבות עליו נגנזו תחת ערמות חיתולים וימי הורים? אז עכשיו הילדים גדלו קצת ואני ממש בעניין אבל…זה נראה לי כל-כך מורכב ומסובך שאני לא יודעת מאיפה להתחיל…זה מלחיץ אותי ובסוף אני לא עושה כלום, משותקת…".

מי לא חווה את זה? יש לנו רעיון נהדר, אנחנו מתלהבים ומתרגשים ממנו אבל בסוף אנחנו נלחצים מגודל החלום, או מהחדשנות שלו או ממה שנראה כמו מורכבות גדולה וזונחים אותו בלי שנקפנו אצבע, גורנישט.

"חלומות זנוחים זה נושא קלאסי לאימון אישי" רציתי להגיד לה, אבל מה שיצא לי מהפה היה –

"בייבי סטפס – צעדים קטנים ולא מאיימים, ככה מתחילים להתניע תהליכים או פרויקטים שנראים גדולים ומורכבים".

אם יש לנו חלום והוא נראה רחוק מידי ומלחיץ אותנו צריך לפרק אותו לצעדים קטנים, למקטעים, כאלו שמרגישים אפשריים ולא מאיימים, ניתנים להשגה.

נתקדם כל פעם מקטע אחד, נתכנן אותו ונעבור אותו. הדבר החשוב הוא שנצא לדרך, גם אם לאט ובזהירות. העיקר שנתחיל לזוז.

במקום מטרה אחת גדולה ומלחיצה יהיה לנו אוסף של מטרות קטנות וישימות.

מכירים את הפתגם הסיני "גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן" ? – אז זה בדיוק זה.

כשאנחנו יוצאים לדרך חדשה אל פסגת ההר, היעד שלנו נראה כל כך רחוק והדרך נראית כל-כך תלולה ומאתגרת. אבל ברגע שמתחילים לצעוד, צעד ועוד צעד, המטרה מתקרבת ואפילו מתבהרת ופתאום העלייה לא נראית כל-כך תלולה. אבל אם לא נתחיל ללכת לא נדע את זה, בכלל לא נפתח בפנינו את האופציה לגלות את זה.

ולפעמים, כשנצא לדרך נבין שזו בכלל לא הפסגה הזו שאנחנו רוצים לעלות עליה אלא דווקא זו שלידה, ככה זה בדרך, לומדים ומתפקסים ומדייקים את המטרה. אבל בשביל זה חשוב להתחיל לצעוד.

ומדי פעם גם יקרה שנבין שהצעד שעשינו היה שגוי. זה קורה, וזה בסדר. נחזור צעד או שניים אחורה, נתקן את הניווט ונמשיך קדימה. לא קרתה טעות איומה וענקית כי עשינו רק צעדים קטנים. אנחנו נערכים מחדש. למדנו.

אז אם המטרה שלכם נראית ענקית ומלחיצה, כל כך רחוקה ובלתי מושגת מהמקום בו אתם נמצאים היום, צריך לבחור אחת קטנה יותר, אחת שהיא בדרך לשם אבל שמרגישה אפשרית יותר. כזו שסביר שתצליחו בה ובעקבותיה יפתח לכם התאבון להמשיך ולהתקדם. בייבי סטפס.

ואם זה נראה לכם חסר טעם אז כדאי לזכור – שגם צעד קטן מקדם אותנו יותר מאשר לעמוד במקום.

לצעד הראשון נבחר משהו קל, נגיש ולא מאיים. כדי שנתחיל להתניע, כדי שנתחיל לזוז.

צעד ראשון קטן שקל לכם לעשות יהיה למשל: להתייעץ עם מישהו שעשה דבר דומה, לקרוא ספר על הנושא, לראות סרטונים, לחפש השראה.

אם אני רוצה לפתוח עסק חדש אני לא אתחיל במימון או בחיפוש לוקיישן – אני אתחיל בלדבר עם מישהו שכבר התנסה בכך.

ואם אני רוצה לנהל אורח חיים בריא יותר אני אתחיל בלקחת תפוח ובקבוק מים לעבודה.

נתחיל בצעד קטן שייתן לנו תחושת הצלחה ויעשה לנו חשק לעשות עוד צעד ועוד צעד ועוד….

אז מה יהיה הצעד הראשון שלכם לעבר החלום?

בואו לאימון ונתחיל לזוז!

בהצלחה!

ענבל דויטש – מאמנת אישית לאיכות חיים | קריית אונו

בחזרה לעמוד הראשי

בחזרה לכל הפוסטים

אימון אישי| קואצ'ינג | מאמנת אישית | קריית אונו, בקעת אונו, פתח תקווה

תגובה אחת על “בייבי סטפס – איך מניעים שינוי?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: