השגת מטרות – הדרך היעילה

הגדרת מטרות בתהליך קואצ'ינג

"זה לא מי שאתה, זה מה שאתה עושה"

למה אנחנו מצליחים להשיג מטרות מסוימות ונכשלים בהשגת אחרות? איך זה שאני מנהלת קרירה למופת אבל לא מצליחה לרדת במשקל? איך יתכן שבעבודה אני מתקתקת פרויקטים  אבל בבית אני לא מוצאת זמן להתניע את העסק הפרטי שלי? ובכלל איך כל זה קשור לתהליך של קואצ'ינג?

אם יש לכם מטרה ואתם לא מצליחים לממש אותה – יכול להיות שהיא פשוט לא מוגדרת היטב!

מטרה שמוגדרת היטב היא מטרה שהסיכויים להשיג אותה הרבה יותר גבוהים, מכיוון שבמטרה כזו ברור יותר מה נרצה להשיג ולכן נוכל לגזור משימות מתאימות בדרך להגשמת המטרה!

המודל הנפוץ והמוצלח שבו משתמשים להגדרת מטרות נקרא SMART ומורכב מ-5 קריטריונים:

    הקריטריון: המטרה תהיה: מה נשאל?
S Specific ספציפית ומדוייקת מה בדיוק צריך לעשות?
M Measurable מדידה איך תדע שהשגת אותה?
A Achievable ברת השגה האם אפשר לעשות זאת?
R Relevant רלוונטית האם זה יקדם אותי למטרה שלי?
T Time Bound מחוייבת לזמנים מה מועד השגת/ביצוע המטרה?

ככל שהמטרה והיעדים ימלאו  יותר מהקריטריונים כך הם יהיו חזקים יותר.

הנה שתי דוגמאות להמחשה:

דוגמה ראשונה:

מטרה כללית בתחום "אורח חיים בריא":
אני יורדת במשקל,  אוכלת אוכל בריא ועושה כושר.  

זו מטרה פתוחה מידי שמעלה הרבה שאלות לא פתורות כמו –  כמה ק"ג את רוצה לרדת במשקל? איזה אוכל בריא את אוכלת ומתי? איזה כושר את עושה ומתי? כעת נבנה יעדים עפ"י SMART:

מטרה עפ"י SMART :
אני יורדת 5 ק"ג בחודשיים הקרובים,
אני אוכלת סלט כל יום לארוחת בוקר,
אני רצה חצי שעה בימי שני בשעה 7:00 בבוקר.  

אם נסתכל על המטרה עכשיו נראה שהמטרה ספציפית (לרדת 5 ק"ג, לאכול סלט, לרוץ), מדידה (ירדתי 5 ק"ג? אכלתי סלט כל בוקר? רצתי חצי שעה וביום שקבעתי?), ברת השגה (במחוברת למציאות חיי הנוכחית, לא מאמץ קיצוני), רלוונטיות (יישום המטרות מקדם בריאות)  מחויבות לזמנים (חודשיים, כל ארוחת בוקר, כל שני בשבע).

המטרה עומדת בכל חמשת המדדים והסיכויים לממש אותה גדלו משמעותית. כמובן שבמציאות נגזור הרבה יותר משימות מתוך המטרה אבל גם כאן יהיה חשוב להתאים את המשימות לקצב ההתקדמות ולמציאות חייו של המתאמן.

דוגמה שניה:

מטרה כללית בתחום איזון משפחה-קריירה:
אני עובדת פחות שעות ומבלה יותר זמן איכות עם הילדים.  

גם כאן הרי שזו מטרה כללית מידי ועליה נשאל –  מתי תוכלי לצאת מוקדם מהעבודה? איזה זמן איכות תרצי לייצר? מה יסייע לך לעבוד פחות מהבית?

מטרה עפ"י SMART :
אני יוצאת בשעה 17:00 מהעבודה בימים שני וחמישי,
בימים אלו אנחנו אוכלים ארוחת ערב משותפת בשעה 19:00,
אני משאירה את המחשב בעבודה בסופי שבוע.  

המטרה ספציפית (יציאה מהעבודה, ארוחת ערב משותפת, השארת המחשב בעבודה), מדידה (יצאתי מוקדם בימים ובשעה שקבעתי? אכלנו ארוחת ערב משותפת? השארתי המחשב??), ברת השגה (אפשרי, תלוי רק בי), רלוונטיות (יישום המטרות מקדם יותר זמן איכות עם המשפחה),  מחויבות לזמנים (בשעה חמש כל שני וחמישי, בסופי שבוע). ברגע שהיעדים בנויים נכון מימושם יקדם אותנו להשגת המטרות.

היידי גרנט הלוורסון, חוקרת מאונ' קולומביה (ראו סרטון שלה למטה) אומרת שההצלחה תלויה בנו ובמעשים שלנו ואם נשנה את ההתנהלות שלנו נגדיל משמעותית את הסיכויים שלנו להצלחה. היא מציעה ארבעה טיפים  שיעזרו לנו להשיג את המטרות שלנו:

  1. להיות ספציפיים. בדיוק כמו ה-S  ב-SMART החוק הראשון תמיד להגדרת מטרות היה ונשאר להיות ספציפיים! תהיה ספציפי לגבי מה אתה רוצה להשיג ומה הפעולות הספציפיות שאתה צריך לעשות.
  2. החלט מתי ואיפה תפעל. סעיף זה מרחיב את ה-T של ה-SMART  בכך שהוא מוסיף את החשיבות  של זיהוי זמן פנוי וניצולו. היידי טוענת שאין דבר כזה "אין לי זמן"- היא טוענת שצריך  (1) ללמוד לזהות חלונות זמן שאפשר לנצל – ברכב/באוטובוס,  חצי השעה המתה כל בוקר בעבודה, השעה הזאת שאתם שרועים על הספה עם הפייסבוק, או אפילו (במקרה שלי) בזמן ארגון המטבח לאחר ארוחת הערב (אני מנצלת את הזמן להאזנה לפודקס או ספר קולי מקצועי).  (2) לסגור מראש חלונות זמן למטרות הספציפיות – כלומר לרשום ביומן שביום שני בשעה 9:00 אני יושבת שעה על מערך השיעור החדש. בסוף הזמן הזה יגיע ואני אהיה מחויבת בפני עצמי לבצע את המשימה. חלונות זמן מאפשרים ניצול טוב יותר של הזמן.
  3. הלך חשיבה של השתפרות.  להתמקד בתהליך ההתקדמות והשיפור שלנו ביחס לעצמנו ולא בהשוואה לאחרים. אל תתעסקו בכמה אתם לא טובים במשהו אלא בחרו משהו בו תרצו להשתפר ובכך תשקיעו. לאורך זמן תראו כיצד התפתחתם והתקדמתם.
  4. תתמקד במה כן ולא במה לא. החשיבה צריכה להיות חיובית, כי הרי גם אם נתאמץ "לא לחשוב על פיל סגול בחדר"  הרי שבדיוק על זה נחשוב. למוח דרכים משלו…  כשאתה מנסה לא לעסוק בהרגל רע, ההרגל מתחזק במקום להשבר. ולכן היא ממליצה לחשוב על מה כן נעשה ולא על מה לא נעשה. במקום "אני לא אוכלת יותר ג'אנק פוד" נתמקד במחשבה "אני אוכלת אוכל בריא וטעים", במקום "אני לא מאחרת בהגשת העבודה למרצה" נעדיף את "אני מכינה עבודות בזמן"!

לסיכום, אומרת היידי, כדי להשיג את המטרות שלנו אנחנו לא צריכים להפוך לאנשים אחרים מכיוון ש"זה לא מי שאתה, זה מה שאתה עושה". וזה בדיוק העניין באימון –  מה שאתה עושה –  זה  לקחת את המטרה שלך ולהוציא ממנה משימות חזקות ונכונות  שמתאימות לך ולאופי החיים שלך, ובמקביל לעבוד על החשיבה שלנו שמעכבת אותנו בהשגת המטרות, שלא רוצה שנשנה הרגלים.

ואיך בדיוק עושים את זה? בתהליך קואצ'ינג אנחנו נחקור מהן המטרות שלנו, נדייק אותן ונכתוב אותן מחדש עפ"י מודל SMART. השימוש במודל יגדיל את הסיכוי שהמטרות שלנו אכן ימומשו – וזה בדיוק העניין בתהליך אימון אישי!

להתראות, ענבל דויטש – מאמנת אישית

והנה היידי מסבירה את חמשת הקריטריונים:

בחזרה לעמוד הבית

בחזרה לכל הפוסטים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: